אתם בטוחים שהשן הזו כבר "טופלה". הרי הגעתם למרפאה, עברתם את הטיפול, עשיתם בה סתימה לפני כמה שנים ושכחתם ממנה לחלוטין. אבל פתאום, משום מקום, היא מתחילה לאותת לכם ברגישות לקור או בכאב עמום ומטריד.
כמטפל שפוגש מטופלים רבים בקליניקה בחיפה, אני רואה את התסריט הזה המון. מדובר באחד המצבים החמקמקים ביותר ברפואת שיניים – תופעה שנקראת "עששת משנית". בואו נבין בדיוק מה זה אומר, ולמה סתימה היא לא תמיד פתרון לכל החיים.
מה קורה מתחת לסתימה?
סתימות (שחזורים, בשפה המקצועית) נועדו לאטום את השן לאחר שניקינו ממנה את החיידקים. אך חשוב להבין שחומרי הסתימה – חזקים ככל שיהיו – נמצאים תחת עומס אדיר ויומיומי של לעיסה, חריקת שיניים, חומציות של רוק ומזון, ושינויי טמפרטורה (קפה חם, גלידה קרה).
לאורך השנים, חומרי הסתימה עלולים להישחק, להתכווץ מעט, או להיסדק. ברגע שזה קורה, נוצר מרווח מיקרוסקופי, ממש סדק זעיר, בין חומר הסתימה לבין חומר השן הטבעי. החיידקים בפה שלנו מזהים את ההזדמנות הזו, חודרים פנימה אל מתחת לסתימה הישנה, ומתחילים לחפור שם "חור חדש". לעששת הזו אנחנו קוראים עששת משנית.
למה העששת המשנית מסוכנת כל כך?
הסכנה הגדולה ביותר בעששת משנית היא שהיא מתפתחת בחושך. בניגוד לחור רגיל שאפשר לפעמים לראות או להרגיש בשלבים המוקדמים, החיידקים כאן עובדים מתחת לרדאר (ומתחת לסתימה).
עד שאתם מתחילים להרגיש כאב, החור החדש עלול להיות כבר עמוק מאוד ולהתקרב למוך השן (העצב). במקרים כאלו, החלפת סתימה פשוטה עלולה לא להספיק, ואנחנו ניאלץ לעבור לטיפול שורש כדי להציל את השן.
איך עולים על זה בזמן?
אני, ד"ר אנטון גורביץ', מאמין שרפואת שיניים טובה היא קודם כל רפואה מונעת. הדרך היחידה לתפוס עששת משנית כשהיא עוד קטנה היא באמצעות בדיקות שגרתיות וצילומי רנטגן.
- בדיקה קלינית: בבדיקה מדוקדקת בקליניקה, אני בודק את שולי הסתימות הישנות שלכם כדי לוודא שהן עדיין אטומות ושלמות.
- צילום רנטגן: הצילום מאפשר לי לראות "דרך" השן, ולזהות צלליות כהות מתחת לסתימות קיימות – סימן מובהק לכך שחיידקים חדרו פנימה.
מהו הטיפול הנכון?
אם איתרנו עששת משנית בשלב מוקדם, הטיפול הוא פשוט וישיר: אני מסיר בעדינות את הסתימה הישנה והפגומה, מנקה היטב את החיידקים ואת העששת החדשה שנוצרה תחתיה, ואוטם את השן מחדש בעזרת סתימה חדשה, חזקה ועמידה.
הטיפ הכי טוב שאני יכול לתת לכם? אל תחכו שכאב יעיר אתכם. תחזוקה שוטפת וביקורים סדירים במרפאה הם המגן הטוב ביותר שלכם מפני הפתעות לא נעימות (ויקרות) מתחת לסתימות הישנות.
מקורות
-
מחקר שיטתי (Brouwer et al., 2016) שבחן שיטות לזיהוי נגעי עששת משנית סביב שחזורים וסתימות, והדגיש את חשיבות הגילוי המוקדם ואת הקשיים באבחון.
Detecting secondary caries lesions: a systematic review – PubMed (Brouwer et al., 2016) -
סקירה מקיפה (Askar et al., Clinical Oral Investigations 2020) המגדירה עששת משנית כנגע הקשור לשחזורים או סתימות, מדגישה את הקשיים בגילוי, את גורמי הסיכון (פערים, סיכון המטופל, ניסיון המטפל) ומציעה גישות לניהול – תיקון חלקי או החלפה מלאה.
Secondary caries: what is it, and how it can be controlled, detected, and managed? – Clinical Oral Investigations
המידע במאמר זה נועד להעשרת הידע בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי. מומלץ להתייעץ עם רופא מוסמך לפני קבלת החלטה על טיפול.